נומרולוגיה קבלית, מקוריותה ושורשיה - אוריה זמיר 

בס"ד

אשרי אדם מצא חכמה ואדם יפיק תבונה [משלי ג-יג]

מדוע נומרולוגיה קבלית

נומרולוגיה קבלית למה ומדוע ?
אחת החרדות המטרידות ביותר את האדם, הינה תחושת אי-הודאות ומה ילד יום. אם יחיה, יחלה, יתעשר או חלילה יתרושש, מי בת/בן הזוג המתאים והאם הוא "המיועד", האם לקבל את הצעת העבודה החדשה, או אולי להשאר במקום הנוכחי ועוד ועוד.
עולמנו המורכב צופן בחובו הפתעות רבות ולמעשה רוב הגורמים הקובעים את עתידנו, אינם בני שליטה (הסתייגות : במצב של מודעות נמוכה לעניין זכות, חופש וחובת הבחירה או חוסר מודעות כלל). הפתרון האינטואיטיבי לחרדה זאת, הינו תשובת ההסתברות ההגיונית (אינטואיטיבית מיידית) על רקע המצב הקיים וקורות העבר (סטטיסטיקה).

אדם הנצרך להחלטה כלכלית, בריאותית, משפחתית וכד', "פונה" למקורות המידע שכבר ברשותו והינם למעשה השורש של דפוס קבלת ההחלטות שלו. אותם מקורות ודפוסי קבלת החלטות שכבר "הוכיחו" את עצמם, ישרתו אותו חזור ושרת. כך שלמעשה הוא נע על ציר של "התנהגות נוירוטית", שאינה עושה עליו רושם כלל ועיקר.

חרדה נוספת שהינה למעשה הנגזרת של "אי-ודאות", הינה "החרדה מפני שינוי" ואולם נודע לה גם "מקום מכובד" בזכות עצמה.
אם-כן, במצב של צורך בקבלת החלטה, עומדות שתי החרדות הללו מנגד ומביאות אותו לבלתי נמנע, חזרה על הדפוס הקודם, שכבר הוכיח את עצמו בעבר כלא מוצלח או במקרה הטוב יותר, כרע במיעוטו.

במקצועות הכלכלה ומינהל העסקים קיים מודל של קבלת החלטות אשר בבסיסו ההבנה, כי לצורך קבלת ההחלטה על המחליט לקבל את מירב המידע המשמעותי הקשור לעניין. (וכבר הזכרנו כי באופן אינטואיטיבי, יפנה למקורות המידע "הבטוחים").
ספר "תורת התמד ושינוי, יצירת בעיות ופתרונן" - וצלאויק ופיש, מלמד אותנו כי על-פי רוב "פתרון הבעיה" יוצר בעיה קשה אף יותר.

מקדמת דנא, בקש האדם כלים שהינם מעבר לכלים המוכרים בחיי היום יום, (שהינם ע"פ רוב גם נחלתם של בעלי החיים, ברמה זאת או אחרת). הוא פנה "לרואי" ומנחשי עתיד, לקוראים בקפה, החגורה ובמקומות שהצנעה יפה להם. ע"פ גישה זאת, הנשכרים בדרך כלל
הינם אותם "בעלי מקצוע מפוקפקים", שהגדילו את הונם על-חשבון חרדות הציבור.

תורת ישראל (באמצעות פירושיה, משנה, גמרה, מדרש וקבלה) מספקת בידנו מידע שהינו מידע הבסיס על בריאת (הווצרות) העולם.
מדעי היקום, מספקים בידי הנוהים אחריהם מידע לכאורה, מרגע "המפץ הגדול" ואילך . מבחינת המדע (קיצור תולדות הזמן - ס.הוקינג),
המפץ הגדול הינו אירוע ראשוני, שכל המציאות הנוכחית נובעת ממנו, כך שאין לנו דרך לדעת את שקדם לו ובכלל אין לכך שום משמעות.
ובודאי שאינה יכולה להסביר את הגורם לו.

תורת ישראל להבדיל, מדברת על אירוע הדומה למפץ הגדול ("בוצינא דקרדינותא" - הזהר הקדוש) ומתארת את השתלשלות האירועים, אך יודעת לספר לנו גם את שקדם לו ומה הביא להתרחשותו.
המדע יודע לספר לנו על אנרגיות כאלה ואחרות, אך אינו יודע להסביר מה זאת אנרגיה. הוא אינו יודע להסביר לנו את חיות החומר (מה גורם לאלקטרונים להסתובב סביב גרעין האטום), איך לכתחילה התחילו בסיבוב, מה הגורם לחלקי הגרעין להצמד בכח אין סופי כמעט האחד לאחר (התורה כן, ראה מכת מצרים העשירית).

פרפראות מהתורה (המשנה והגמרה נאמר מאז משה רבנו, נכתבו לפני כאלפיים שנה וקובצו לפני כאלף ותשע מאות שנים).
א. מבנה כ.הארץ, הזהר הקדוש : ובספרא דרב המנונא סבא, פריש יתיר, דהא כל ישובא מתגלגלא בעגולא ככדור, אלין לתתא, ואלין לעילא, וכל אינון בריין משניין בחזווייהו משנויא דאוירא. כפום כל אתר ואתר, וקיימין בקיומייהו כשאר בני נשא.
ועל דא אית אתר בישובא, כד נהיר לאלין, חשיך לאלין, לאלין יממא, ולאלין ליליא. ואית אתר דכוליה יממא, ולא אשתכח ביה ליליא, בר בשעתא חדא זעירא. והאי דאמר בספרי קדמאי, ובספרא דאדם הראשון הכי הוא. דהכי כתיב, (תהלים קלט) אודך על כי נוראות נפליתי נפלאים מעשיך. וכתיב, (תהלים קד) מה רבו מעשיך ה'. ועל דא, כלא שפיר. ורזא דא אתמסר למאריהון דחכמתא, ולא למפלגי תחומין, בגין דאיהו רזא עמיקא דאורייתא.

תרגום : כל העולם מתגלגל בעיגול ככדור, אלו למעלה, ואלו למטה,וכל אלו הבריות משונות במראיהן משינוי האויר, כפי כל מקום ומקום, וקימים במקומם כשאר בני האדם, ועל זה יש מקום בעולם כאשר מואר לאלו, חשוך לאלו, לאלו יום, ולאלו לילה, ויש מקום שכולו יום ולא נמצא בו לילה, חוץ משעה אחת קטנה, ומה שכתוב בספרים הקדומים, ובספרו של אדם הראשון כך הוא.
ב. מקור אנשים מסויימים בקוף, בבלי / סנהדרין : וזו שאומרת נעלה ונעשה מלחמה נעשו קופים ורוחות ושידים ולילין.

ג. על מבנה השביט ומחזורו : רקיע עם ניצוץ איהו גלגול, רקיע בלא ניצוץ איהו גלגל, כמה דאוקמוהו גלגל הוא שחוזר בעולם, דאחזיר לעלמא, ודא פתח, ולא אית ליה הרכבה בגלגול, דלית ליה חיה דרכיב עלה, ודא שרביט הככב, דאתמר ביה (במדבר כד יז) דרך ככב מיעקב, דרך בין שתי חיות דאינון צר''י, ואתעביד וייצר, ובהון קא אתיא בתרין גלגולין, ודא אדם דיצירה, דקמ''ץ איהו אדם דבריאה, וכד אתא בתלת גלגולין דאינון סגו''ל, אתעביד שלשל''ת משולש בהון, ודא אדם דעשיה.

והכי איהו שרביט דככב, כד איהו עובר בין שתי אופנים דאינון שב''א, אתעביד שור''ק, דרג''א, ואינון שלשל''ת לעילא, בסגו''ל, בסגולת''א, דרג''א לתתא בשור''ק, שב''א צר''י, חל''ם כד אסתליק בצר''י אתעביד סגולת''א, חר''ק דנחתא בצר''י אתעביד סגו''ל, וכד עאל בשב''א אתעביד שר''ק, וכלא נקדה חדא, חל''ם איהו לעילא בסגולת''א, חר''ק איהו לתתא בסגו''ל, שורק איהו באמצעיתא כגוונא דא ו, הן כל אלה יפעל א''ל פעמים שלש עם גבר (איוב לב כט).
** שרביט = שביט (א.ז.)

ד. אין סוף חיות בים, תהילים ק"ד : זה הים גדול ורחב ידים שם רמש ואין מספר חיות קטנות עם גדלות: {כו} שם אניות יהלכון לויתן זה יצרת לשחק בו:

ה. סנפיר וקשקשת ולא קשקשת וסנפיר : כל שיש לו קשקשת יש לו סנפיר ויש שיש לו סנפיר ואין לו קשקשת יש לו קשקשת ויש לו סנפיר דג טהור יש לו סנפיר ואין לו קשקשת דג טמא מכדי אקשקשת קא סמכינן ליכתוב רחמנא קשקשת ולא ליכתוב סנפיר אי כתב רחמנא קשקשת ולא כתב סנפיר הוה אמינא מאי קשקשת סנפיר ואפי' דג טמא כתב רחמנא סנפיר וקשקשת והשתא דכתב רחמנא סנפיר וקשקשת ממאי דקשקשת לבושא הוא דכתיב {שמואל א יז-ה} ושריון קשקשים הוא לבוש וליכתוב רחמנא קשקשת ולא ליכתוב סנפיר.

התורה מהווה מקור איתן למידע. מקור זה זמין ללומדי התורה ולמתעמקים בה ובנבכיה (באמצעות הפירושים כנ"ל). כך מסבירה לנו את הבריאה בכח הדיבור, שהוא כח המחבר רוחני לגשמי והוא מותר האדם מהבהמה. כך ע"פ חז"ל ובזהר בקדוש, במאמר "בראשית" נברא העולם תהו ובהו. בשאר הימים נבחנה הבחירה ונעשה סדר. ואכן כח המילה גדול מכח המעשה (המצוי גם בידי בעלי החיים) ונראה כי שליטי העולם (בשר ודם) נותנים את ההוראות "והחיילים" מבצעים בעבורם.

בעל מקצוע אחד נבדל מרעהו בטיב עבודתו, בעל מילה נבדל מרעהו בטיב מילותיו. כאן נכנסת הנומרולוגיה הקבלית, סוד/כח האותיות ומלמדת אותנו את משמעות האות, המילה והנימה, להבין דבר ולעשות דבר.
האמונים על "נומרולוגיה קבלית", אמונים למעשה על סודות לשון הקודש, כפי שהנם באם לביטוי מקורי בתורת ישראל, ולביטוי מעט פחות מקורי - ספר יצירה ואף מאוחרים יותר, כמו הזהר הקדוש, ספר הבהיר, ספר התמונה, ומאוחרים יותר ספרי רבי יוסף ג'יקטיליא, כתבי האר"י הקדוש, הרמב"ן, הגר"א הקדוש וכך הלאה.

אין זאת מיסטיקה כלל ועיקר, ספרי הקבלה הינם למעשה פירושים נוספים על התורה והנ"ך. ככל שהשגתו של הלומד גבוהה יותר, כך יבין יותר את דברי הכותבים כמו, "והמשכיל יבין", "והמבין יבין" "ודי לחכימא" ועוד על זה הדרך.
לעיתים אמרו המקובלים "צא ולמד" להבדיל מ"בוא ולמד" (תא חזי) - ועל זאת אומר אני "ודי לחכימא ברמיזא" .

משמעם של דברים, כל שיש לו השגה בקודש, אינו מיסטיקן ו/או רואה, אלא פשוט תלמיד טוב השוקד על מלאכתו ו"מתוגמל" ע"י
הקב"ה בהבנת דבר מתוך דבר, וברירת העיקר מהכלל.

ספר יצירה פרק א - פותח בדברים :
(א) בשלשים ושתים נתיבות פליאות חכמה חקק י"ה יהו"ה צבאות את עולמו בשלשה ספרים בספר ספר וספור (נוסח אחר - אלהי ישראל אלהים חיים ומלך עולם אל רחום וחנון שוכן עד וקדוש שמו):
(ב) עשר ספירות בלי מה במספר עשר אצבעות חמש כנגד חמש וברית יחוד מכוונת באמצע במלת לשון ובמלת המעור:
וממשיך :
ספר יצירה פרק ב
(א) עשרים ושתים אותיות יסוד, שלש אמות ושבע כפולות וי"ב פשוטות:

משמעם של דברים (כפשוטם) : העולם נחקק באמצעות שלושים ושתים נתיבות ,
עשר ספירות (אורות), ועשרים ושתים אותיות (כלים) [ואין כלל צורך להזכיר כי אין בין האור לכלי הפרדה כלל ועיקר ח"ו.
יוצא : שכל החפץ לדעת מסודות הבריאה (לפי השגתו וטרחתו בתורה) ישב וילמד את נבכי לשון הקודש, היא השפה העברית.

מאמר חז"ל : מדוע נקרא אברהם אבינו ע"ה "אברהם העברי" ?
משום שתמיד היה בעבר השני, דוגמא : כאשר בא לארץ כנען, היו גויי הארץ מקריבים קורבן אדם לאליליהם. עמד אברהם ומחה בידם.
ופסקו מהמנהג. משפסקו מהמעשה הנפשע והיו באותו עבר של אברהם, ציווה ה' את אברהם לך "והעלהו שם לעולה" - משמע קורבן אדם לה'. ושוב היה אברהם מעבר.כך שהיהודי המאמין אמור להיות מוכן תמיד להיות מעבר, כך יקרא עברי ולא בחסד אלא בזכות.

כך הנומרולוגיה הקבלית (כח/סוד האותיות) מספקת בידנו את הכלי להיות מעבר, מתוך הבנת יתר של המקורות.
וכפי מאמר ספר יצירה - בשלושים ושתים, רק שהשגתנו באותיות גדולה יותר (וכך תשאר לעד) מאשר השגתנו באורות (הספירות).
יחד עם זאת השגה מסויימת באותיות, מקרבת לבורא, ומקיימת "ברוך שנתן מכבודו ליראיו", ברוך שנתן תורה וגלה סודותיה לעמו ישראל"
"ברוך שנתן לחכמתו לבשר ודם", "ברוך שנתן מכבודו ליראיו" ועוד ועוד.

ספר יצירה מוסיף ומגלה לנו : "בשלשה ספרים בספר ספר וספור". משמע :
א. צורת האות (הגרפיקה שלה) א, ב, ג, ד......י, כ.......ק, ר, ש, ת.
ב. צליל האות (מילוי אותיותיה) אלף, בית, גימל, דלת......יוד, כף........קוף, ריש, שין, תיו.
ג. ערכה המספרי של האות : 1, 2, 3, 4....... 10, 20.......100, 200 , 300, 400.

רבינו יוסף ג'יקטיליא זצ"ל מלמדנו (כשהוא מסביר מדוע קרא לספרו "גנת אגוז" ) :
התורה משולה ל"אגוז", שיש לה קליפה קשה לפיצוח ולהבנה ומשפצחת (כל אחד לפי עומק השגתו) תגיע אל הרך והטעים (לא שחלילה "קליפת" התורה אינה טעימה - שכתוב "עץ חיים היא למחזיקים בה ותמכיה מאושר" משלי ג'-י"ח). ו"גנת" היא ראשי תבות - גימטריא, נוטריקון, תמורה.
וכאן טמון סוד הקבלה. למידה ועוד למידה ועוד למידה...... הרבה הרבה למידה, וההשגה, ההשגה היא עץ חיים ואושר.
ברכות, אורי"ה.
03-5033875 050-4846136 www.kabala-oria.net אתר הבית של אוריה